מחשבות על ההתמחות בליווי רוחני השנה
סיימתי השנה את תהליך ההתמחות שלי בליווי רוחני בהוספיס בתל השומר. זאת היתה שנה מאד משמעותית עבורי.
היתה לי זכות גדולה לעבוד במקום המיוחד הזה עם צוות מסור, מקצועי, יצירתי ואיכפתי. למדתי המון מהם ומכל אחד שליוויתי.
מה אני לוקחת אלי להמשך הדרך? למדתי שיש הרבה חיים בהוספיס. שיש מקום לתנועה, להתפתחות, לתקווה, להומור. שליווי רוחני הוא לא רק מילים — הוא נוכחות, הקשבה, ולפעמים פשוט להיות שם ולשבת ביחד בשקט.
למדתי שכל אדם מביא איתו עולם שלם — סיפורים, זיכרונות, פחדים ותקוות. שהדרך הכי טובה לעזור היא קודם כל להקשיב. להקשיב באמת, בלי למהר לתת עצות או פתרונות.
למדתי שהמוות הוא חלק מהחיים, ושאפשר לדבר עליו בפתיחות, ברגישות ואפילו עם הומור. שהאנשים שמגיעים להוספיס הם לא רק חולים — הם אנשים עם חלומות, רצונות ודברים שחשוב להם לעשות ולומר.
אני אסירת תודה על ההזדמנות הזאת וממשיכה הלאה עם הידע, החוויות והתובנות שצברתי. הליווי הרוחני הפך לחלק בלתי נפרד ממי שאני, ואני מרגישה מוכנה יותר מתמיד להמשיך וללוות אנשים בדרכם.
פסיכולוגית ומנחת קבוצות בפוטותרפיה וסולקולאז'. מנחה סדנאות במרכזים קהילתיים, בדיור מוגן ובקליניקה ברמת-גן. בכל מפגש — בין אם קבוצתי או פרטני — אני מביאה את כל הידע, הניסיון, והרבה אהבה.
